שופפלוך Schopfloch הוא ישוב קטן ולא מוכר השוכן על הדרך הרומנטית. מתגוררים בו כ-2800 תושבים על שטח הקטן מ-16 קמ"ר. למרות היותו לא מוכר אף לא לתייר הגרמני קשור אליו פרט פיקנטי מעניין במיוחד.
קיימת בישוב שפה בשם לכודיש Lachodisch, שפירושה שפת הקודש והיא מאין הכלאה של שפת הקודש עברית באקצנט גרמני.
מורה מקומי, בשם קארל פיליפ, הוציא בשנת 1969 אחרי מחקר של שנים, מילון רצוף הסברים של שפת לכודיש. ב-1981 שודרה כתבה של העיתונאי צבי לי-דר אודות שפת לכודיש. הגלים שעוררה אותה כתבה של לי-דר, הביאו את עיתון הניו יורק טיימס, לפרסם כתבה בעמודו הראשון, אודות שפת הלכודיש המסתורית.
מילים רבות בשפה נשמעות קרובות מאד לעברית. בקר בלכודיש זה בָּאוּקֶר, ראש העיר זה שופט, תפילה בלכודיש זה דִבְרֶי, דלות זה דָלֶס, יין זה בכלל יָיֶם, עגל בלכודיש זה עֶגֶלֶה, דלפון אומרים דלפן, בית בלכודיש בָּיֶס, גאווה היא בעצם גָיְפֶה, בזול גם בלכודיש בזול, פונדק זה יושבס(יושב בית), כנסיה זה טוּמֶה(מהמילה טומאה), מזל וברכה זה בכלל מזל וברוכה ממש כמו בידיש. ולמשטרה קוראים בכלל שִינֶה מהמילה … שונאים.
שפת הלכודיש מעוררת מספר רב של שאלות, שבראשיתן התמיהה, מדוע היו צריכים תושביה הנוצרים של שופפלוך להמציא ולהשתמש בשפה המוזרה הזו? הכל התחיל אי שם במאה ה-14 עת התגוררו יהודים בעיירה שופפלוך. היהודים היו סוחרים ממולחים ועסקו בעקר בעסקי בקר. חוש המסחר המפותח אצל היהודים בשופפלוך הותיר רושם רב בקרב המקומיים, שרצו בכל כוחם ללמוד ולסגל לעצמם חושי מסחר מחודדים כמו אצל שכניהם היהודים.
כדי לתהות על הקנקן היהודי ולעמוד מקרוב על טכניקות המסחר, נאלצו המקומיים להתחכך בחצרות עמיתיהם היהודים. המקומיים היו בטוחים שאם יבינו את שפת היהודים, יגלו ודאי את כל סודות המסחר וייחשף בפניהם עולם שהוא "המדריך השלם להצלחה במסחר". המקומיים קלטו אט אט, קרוב לארבע מאות מילים וכמובן בגלל שוני השפה והאקצנט, שבשו אותן מעט וכך נוצרה לה שפה מקומית שרובה סובבת סביב שוק הבקר.
Comments